תרומה מחפשת כתובת / רותי צפרוני

אישה בלבוש פשוט ובעלה, אף הוא בחליפה פשוטה הגיעו ללשכתו של נשיא   אוניברסיטת הרווארד, מבלי לקבוע פגישה מראש.  
המזכירה החליטה מיד שלאנשים פשוטים ובסיסיים אלה אין מה לעשות בהרווארד.

“אנו מבקשים לראות את נשיא האוניברסיטה” אמר האיש בקול רך.
“הוא עסוק ויהיה עסוק כול היום”, סיננה המזכירה בשפתיים קפוצות.
“אנו נחכה שיתפנה”, אמרה האישה.
במשך שעות התעלמה מהם המזכירה, מקווה שילכו בסופו של דבר, אולם הם לא הלכו ותסכולה של המזכירה הלך וגדל. לבסוף היא החליטה להפריע לנשיא.
“אולי אם תצא אליהם לכמה דקות הם ילכו”, אמרה לו.
הוא נאנח ויצא לקראת הזוג.

אמרה לו האישה:
“בנינו למד בהרווארד למשך שנה. הוא אהב את המקום והיה מרוצה כאן מאד. לפני כשנה הוא נהרג בתאונה. בעלי ואני היינו רוצים להקים כאן יד לזכרו, במקום כלשהו בקמפוס”.
הנשיא לא התרשם מדבריה.
“גבירתי” הוא ענה בחוסר נימוס, “איננו יכולים להקים אנדרטה לכול אדם שלמד כאן ונפטר. אם היינו עושים כך, המקום היה נראה כמו בית קברות”.
“הו, לא,” הסבירה האישה, “איננו רוצים להקים אנדרטה , חשבנו אולי לתת בניין שלם להרווארד”.
נשיא האוניברסיטה פלבל בעיניו, הביט בהם ואמר בכעס, כמעט בקול צעקה:
“בניין? יש לכם צל של מושג כמה עולה להקים בניין? השקענו לאחרונה 7.5 מיליון דולר בהקמת הבניין לפיזיקה כאן בהרווארד.”
האישה שתקה לרגע.
הנשיא היה מרוצה. סוף סוף הוא יוכל להיפטר מהזוג הזה.

האישה פנתה לבעלה ואמרה בנחת-
“זה כול מה שעולה להקים בניין באוניברסיטה? אם כך, למה שלא נקים לנו אוניברסיטה משלנו?”
בעלה הנהן בהסכמה.

גברת ומר סטנפורד קמו והלכו לדרכם.
הם נסעו לפאלו אלטו ,קליפורניה, שם הקימו וייסדו אוניברסיטה הנושאת את שמם, אוניברסיטת סטנפורד הידועה , כיד זיכרון לבן שבהרווארד סירבו בהתנשאות להתייחס אליו.

הסיפור מיועד לכולנו.
יש לנו נטייה לשפוט אנשים, סיטואציות ומצבים- על פי הנראות שלהם בלבד.

לא תמיד אנו פנויים להקשיב. לשמוע.לגלות רגישות לפרטים הקטנים.
לגלות גמישות מחשבתית.

שווה לנסות.
נשיא הרווארד הפסיד אגף נוסף לאוניברסיטה שלו.
מה אתם מפסידים?….
מה אתם יכולים להרוויח מלקיחת נשימה ארוכה, רתימה של קצת סבלנות ושיפור ההקשבה שלכם?….

תנסו.
שווה.

צור קשר

ההודעה נשלחה בהצלחה
ההודעה לא נשלחה, אנא נסה שנית