שטר של 100 שקל / רותי צפרוני

מרצה ידוע התחיל את הרצאתו בהחזיקו ביד שטר של מאה שקלים, בחדר רב מאזינים.
הוא שאל: “מי מעוניין בשטר של מאה שקלים”?
ידיים החלו להתרומם.
“אני עומד לתת שטר זה לאחד מכם, אולם תחילה הרשו לי לעשות את הפעולה הבאה”.
הוא החל לקמט את השטר, ואז שאל:
“מי עדיין רוצה אותו”?
עדיין היו ידיים למעלה באוויר.
“טוב”, הוא המשיך, “מה אם אני אעשה זאת?”
הוא זרק את השטר על הרצפה והחל למעוך אותו אל הרצפה בסוליית נעלו. הוא הרים אותו מהרצפה, מקומט כולו, מעוך ומלוכלך ושאל שוב:
“עכשיו, מי עדיין רוצה אותו?”
עדיין התרוממו ידיים לאוויר. הרבה ידיים.

אז מה השיעור ?

לא חשוב מה קורה לשטר הכסף, אנחנו עדיין רוצים אותו מכיוון שערכו לא ירד, הוא עדיין שווה מאה שקלים.
פעמים רבות בחיינו אנחנו מועדים, מתכופפים ושוקעים בעקבות החלטות שגויות שקיבלנו או כישלונות שאנחנו חווים. אנו מרגישים חסרי ערך, אבל אסור לשכוח, שכמו השטר- ערכינו האמתי נשאר וקיים.
אנחנו לעולם לא נפסיד מערכינו.
אנחנו מיוחדים ואל לנו לשכוח זאת!
לעולם ננסה למנוע  מהאכזבות של אתמול להאפיל על החלומות של המחר!

צור קשר

ההודעה נשלחה בהצלחה
ההודעה לא נשלחה, אנא נסה שנית