פרגון-כוחה של מילה טובה / רותי צפרוני

 

בסופו של יום עבודה, עובד מעבדה בחברת תרופות גדולה ננעל בתוך אחד מחדרי הקירור.

השעה הייתה מאוחרת, ולאחר שניסה לפתוח את הדלת וצעק בכל כוחו, הבין לחרדתו, שכל שאר העובדים כבר הלכו, ועד שיגיעו בבוקר ויפתחו את המקרר הוא עשוי לקפוא למוות …..

הוא נתקף בחרדה נוראית וניסה לחשוב על פתרון.

לפתע נפתחה דלת המקרר ובפתח עמד השומר של הבניין.

העובד הנסער הודה לשומר ושאל אותו: ‘’איך ידעת שאני פה?’’

ענה לו השומר:

“לא ידעתי שאתה פה, אבל באתי כדי לחפש אותך’’.

‘’מה זאת אומרת לחפש אותי?!’’ שאל האיש בתדהמה.

השיב לו השומר: ‘’אתה העובד היחיד מבין כל העובדים בבניין שאומר לי שלום בכל בוקר, ושואל לשלומי. אתה גם  היחיד שבסוף היום מברך אותי בברכת ערב טוב. כל השאר ממהרים לענייניהם וחולפים על פני כאילו אני אויר. לכן, היום, כשהגיע סוף היום ואתה לא יצאת, באתי לחפש אותך….’’.

 

יהודית רביץ שרה, בשירו של יעקב גלעד –

“לא פעם זה קשה
אבל לרוב מילה טובה
מיד עושה לי טוב
רק מילה טובה
או שתיים לא יותר מזה…..”

 

כולנו יודעים שמילה טובה או שתיים- עושות טוב . אבל מה בין זה לבין הפיכת הפרגון והשימוש במילה טובה לכלי לקידום מערכות יחסים ותקשורת חיובית?

איך עושים את זה במינון הנכון ?

איך שומרים על אותנטיות ונמנעים מפרגון מלאכותי וצבוע ? ואיך, איך נפטרים מהתחושה שפרגון לאחר מקטין אותנו?……

בואו נדבר על זה……

 

אז מה זה, בעצם, פרגון?

 

פרגון יכול להיות פעולה שמטרתה לגרום למישהו להרגיש טוב ולתת לו חיזוק, מבלי מניעים נסתרים ותוך העדר שליליות.

פרגון יכול  להיות התייחסות אוהדת להצלחות האחר ללא הבעת קנאה או ציניות.

פרגון יכול גם  להיות פעולה של עידוד ותמיכה שמטרתה הפגנה של נדיבות, חיבה, אמפטיה ושמחה אמתית כלפי מישהו או משהו שקרה לו , משהו שעשה .

הפרגון הוא הנכונות  להגיד או לעשות את הדבר שיגרום לאחר להרגיש טוב . הוא היכולת ברגע מסוים לראות את האחר ולתת קדימות לצורך שלו על פני זה שלנו.

 

נפלאות הפרגון

אז חוץ מהרגשה טובה, מהי התרומה של פרגון ?

אני מבדילה בין תרומת הפרגון לתקשורת במערכות יחסים לבין תרומת הפרגון ליכולת הפעולה וההתנהלות האישית שלנו.

השפעת הפרגון על התנהלות אישית

  • פרגון הוא כוח מאד משמעותי שמניע אותנו. הפרגון מזרים לנו אנרגיה. מחמאה, מילה טובה, הבעת הערכה – כל אלה ממלאים אותנו במוטיבציה שבקלות מתרגמת לעשיה ולפעולות מקדמות.
  • הפרגון מחזק ביטחון עצמי. כאשר אנחנו מקבלים מחמאה, או משוב חיובי על עשיה או הישג- הביטחון העצמי שלנו נטען ומתעצם. אנחנו חווים את הפרגון כאישור חיובי למשהו שעשינו והאישור הזה מחזק מאד. בנוסף, יש לו משמעות ביחס ליכולת שלנו לחזור על ההישג שוב.
  • הפרגון משמח ומייצר אווירה חיובית. אווירה חיובית משחררת ממתחים, ומנקה את האנרגיות שלנו מהכתמה של רגשות שליליים. יותר שמחה ואווירה חיובית –קצת פחות כעס, תסכול, כאב ועלבון.

השפעת הפרגון על תקשורת במערכות יחסים

  • פרגון בתוך מערכת יחסים, בעיקר פרגון הדדי (ואותנטי, כמובן) – מאפשר בניית פלטפורמה יציבה של אמון. כשאנחנו מפרגנים אחד לשני , אנחנו מסמנים שאנחנו רואים, מקשיבים וחווים את הצד השני. אנחנו משדרים לצד השני את הנוכחות שלו, וזה בסיס מאד משמעותי של קשר ומערכת יחסים בריאה.
  • פרגון הדדי בתוך מערכת יחסים, מייצר, כאמור אווירה חיובית. החיוביות, מאפשרת אותנטיות בתקשורת–  מתן משוב ביקורתי, הצעת הצעות והצבת בקשות. מילה טובה, מחמאה מפורטת, הבעת הערכה ליכולות ולמאמץ , לעשייה ולכוונה טובה– מייצרות מצע רך ונעים עליו אפשר לשתול ולזרוע – כנות ושקיפות.

בלי פרגון במערכות יחסים – הן מיועדות “לחרוק” ולהתקשות לתת מענה על הצרכים של הצדדים במערכת.

 

מה נחוץ  לנו  כדי לפרגן?

במילים אחרות, אם הפרגון כל כך חשוב ובעל ערך , למה קשה לנו לפרגן?

 

  • הבנת התרומה העצומה של הפרגון. לפני הכל, אנחנו חייבים להבין את הערך של הפרגון ואת התרומה שיכולה להיות לו – כדי שנכניס את הפרגון למודעות שלנו ונפתח מוטיבציה להשתמש בו.
  • אותנטיות. עלינו להיות כנים ולראות את האחר באור מציאותי כמה שאפשר.
  • יכולת להפריד בנינו לבין האחר. עלינו להימנע מהשוואות לעצמינו- כשהעשייה של האחר גורמת לי לשאול את עצמי איך אני ביחס להצלחה שלו – ואני מוצא עצמי בעמדת נחיתות- לא אצליח לפרגן לאחר.
  • נדיבות. בכדי לפרגן אנחנו צריכים להיות נדיבים. להזכיר לעצמינו שנתינה של מחמאה או מילה טובה , אינה גורעת מהערך שלנו. לקמצנים קשה לפרגן!
  • גישה חיובית. כשאנחנו מאמצים גישה חיובית קל לנו יותר לראות הצלחות של אחרים ולזהות עשייה או הישגים משמעותיים שלהם.
  • היעדר קנאה. מזעור ביקורתיות. אימוץ ראיה נטולת היסטוריות או משקעים של האחר יכולה לסייע מאד לזהות ולסמן את ההצלחות, ההישגים והעשייה ויכולה להקל עלינו בפרגון.

הקושי המרכזי לפרגן נובע מתפיסה מוטעית , שנתינת מילה טובה או מחמאה לאחר – מקטינה אתנו ופוגעת לנו באגו.  אני שומעת ממתאמנים:  “זה לא מגיע לו…..” או “שאני אחמיא לו? מה פתאום? קודם שהוא יחמיא לי…..” או “לא צריך להגיד לו מה שהוא עושה טוב, זה ברור מאליו, צריך להגיד לו מה הוא עושה לא טוב…..”

כל האמירות הללו, אינן בכיוון. אנחנו מחמיאים על הישג ראוי או הצלחה או עשייה חיובית. אנחנו מחמיאים כי זה יקדם את הצד השני ותוך כך ישפיע לטובה גם עלינו. שום דבר לא נגרע מאיתנו אם אנחנו מחמיאים באותנטיות ובמידתיות- להיפך. המחמיא מרוויח שותפות בהנעה של עשייה נוספת וחיזוק הקשר.

 

גבולות הפרגון

כמו בכל דבר, גם עם הפרגון צריך לשמור על המינון הנכון.

פחות מידי פרגון אינו מביא את הערך הרצוי ויכול לתסכל מאד. יותר מידי פרגון נתפס כחוסר אותנטיות-צביעות- ולא מאפשר אמון . כשאנחנו מגזימים עם הפרגון הוא מאבד מהערך שלו, הוא מייצר התנגדות ואנחנו מאבדים את כל הרווחים הפוטנציאליים.

לפעמים נדמה לנו שההגזמה בפרגון היא כלי שיווק מצוין. צריך להיזהר עם זה. כשהפרגון אינו אותנטי או מגיע במינונים מנותקי מציאות – תאריך התפוגה שלו קצר מאד והוא יכול להזיק בצורה חסרת תקנה.

מינון מופרז של מחמאות והשתפכות חסרת מעצורים יכולה להיות מביכה. היא יכולה  להיתפס כשקר גס. אף אחד לא אוהב שמשקרים אותו והשקר הוא אחד  ממחריבי התקשורת  המובילים.

 

השורה התחתונה…….

אפשר לפרגן בהרבה דרכים- אפשר לתת מחמאה ומילה טובה באופן ישיר, אפשר להעביר מסר מפרגן דרך גורם מתווך, אפשר להחמיא בכתב או בע”פ, אפשר בארבע עיניים ואפשר לפני קהל נכון, אפשר לפרגן במתנה או במעשה ואפשר גם לפרגן בהימנעות ממעשה שאינו אהוד.

בכל מקרה, חשוב שהפרגון יהיה אותנטי וימומש בצורה מידתית, בעיתוי הנכון. חשוב לפרגן באופן שיביא את הערך הרצוי . למי שהפרגון  קשה לו – חשוב להתאמץ ולאמץ גישה חיובית כדי לתרום לתקשורת מבוססת אמון ויציבות.

זה אולי לא קל, אבל זה שווה!

 

 

צור קשר

ההודעה נשלחה בהצלחה
ההודעה לא נשלחה, אנא נסה שנית