פספוס או הזדמנות? / רותי צפרוני

עורך עיתון דחה את האמן שהגיע אליו בבקשה להתקבל לעבודה כמאייר בעיתון ואמר לו:
“אין לך כול חוש יצירתי ולא רעיונות מקוריים. אינך מתאים לתפקיד”.
שמו של אותו אמן צעיר היה וולט דיסני אשר בנה במו ידיו את אימפריית וולט דיסני.

אין ספק כי בימים של ראשית המאה העשרים לא היה מציאותי להאמין בבניית עולם שלם
של פנטזיה המבוסס על דמויות מצוירות, שיביא אושר לכול כך הרבה ילדים ומבוגרים.
לא כול שכן פארק שעשועים ענק , שיקים דמויות אלה לתחייה.

אך וולט דיסני ניחן בתחושת ביטחון ייחודית והאופטימיות שלו שינתה את המציאות של כולנו.
מאות מיליוני בני אדם ברחבי העולם גדלו על העולם הקסום של וולט דיסני,
עולם שהתחיל מחלום של איש אחד.

האמונה שליוותה אותו לאורך כול הדרך הייתה:

אם אני יכול לחלום את זה, אני יכול לעשות את זה!

אבל בואו נניח לרגע לוולט ונתמקד באותו עורך עיתון שלא קיבל אותו לעבודה.
האם הוא טעה?
איך הוא פספס?
איך יכול היה לדעת עד כמה האמן מוכשר?
מה אנחנו עושים כשמישהו בא אלינו בהצעה דמיונית?
האם אנחנו מקשיבים או אנחנו דוחים על הסף?
האם אנחנו מסוגלים לדמיין משהו מחוץ לקופסא ולתת לו צ’אנס או אנחנו מקובעים
ומחפשים את המוכר והידוע? המוכר והבטוח?

אין כאן תשובה אחת.
אבל יש מקום לשאול את השאלות.
יש מקום להפעיל גמישות. יש מקום לאפשר משהו חדש, אחר.
בזהירות.
באומץ.
יש מקום לקחת סיכונים מחושבים!

צור קשר

ההודעה נשלחה בהצלחה
ההודעה לא נשלחה, אנא נסה שנית