על כלבים ואנשים / רותי צפרוני

משהו על רגשות, תקשורת והתמודדות קצת חריגה…..

לפני כמה ימים אשפזנו את באדי בבית חולים וטרינרי.
באדי הוא הכלב שלנו.
אתנו כמעט 14 שנים. חלק מהמשפחה, רק על ארבע.
באדי עבר ניתוח גדול והוא מתאושש ומנסה להתגבר על בעיה רצינית בבטן.

החוויה יוצאת הדופן הזאת של הליווי וההתמודדות, לימדה אותי כמה שיעורים חשובים-
1.אהבה היא אהבה.
כשאנחנו קשורים לנפש חיה אנחנו כואבים את כאבה, גם אם הנפש החיה הולכת על ארבע.

2.כל מי שאומר לי ש…”זה רק כלב” וש…”את לא מגזימה?” ושחושב לעצמו שאני די פתטית שאני נוסעת כל יום לבקר את באדי בבית דגן- כנראה סובל מנכות רגשית מסוימת.
ממליצה לו לבדוק את הרגשות שלו כלפי הולכים על שתיים.
וגם, מה יש בסיטואציה הקצת יוצאת דופן הזאת שמעוררת הסתייגות?

3.לגיטימי להרגיש מה שמרגישים.
רגשות מותר להרגיש מבלי להסביר אותם או להתנצל. יחד עם זאת, חשוב לנהל את מה שעושים איתם ולא לתת להם לנהל אותנו.
אז נכון, החיים נמשכים והשגרה תובענית ואני לגמרי שם, אך לצד זה  אני דואגת ועצובה ומתגעגעת.

4. אופטימיות ואמונה הם עסק מתגמל. הם עוגן משמעותי.
אני מקווה שבקרוב באדי יחזור הביתה.

צור קשר

ההודעה נשלחה בהצלחה
ההודעה לא נשלחה, אנא נסה שנית