על ההקשבה / רותי צפרוני

סיפור עממי

 

איש אחד התעורר בבוקר, וגילה שהגרזן שלו נעלם.

בלבו התעורר חשד כי ידו של השכן בדבר, והחליט להתחקות אחריו.

במהלך המעקב, נוכח האיש כי פניו של שכנו לבשו ארשת מסתורית, כי הוא מהלך כגנב ומלחשש
באופן חשוד, כאילו רוצה להסתיר דבר מה.

כל כך היה בטוח בחשדו, עד כי מיהר לביתו להחליף בגדים ולגשת להתלונן בתחנת המשטרה הסמוכה.

כשנכנס לביתו, הבחין לפתע בגרזן האבוד. התברר כי אשתו הניחה אותו בטעות במקום אחר.

יצא האיש את ביתו, ושב להתבונן בשכן.

פניו, הליכתו ודיבורו- היו כשל אדם ישר.

 

הקשבה, בעיניי, אינה רק לקולות אלה גם להתרחשויות ולרחשים.

כיצד אנחנו מקשיבים?

מה מנחה את ההקשבה שלנו?

האם אנחנו שומעים את מה שאנחנו רוצים או את מה שנאמר?

האם אנחנו קשובים לאמת או מנסים ליצור אותה?

שיעור חשוב.

מוזמנים לבדוק……

צור קשר

ההודעה נשלחה בהצלחה
ההודעה לא נשלחה, אנא נסה שנית