חדשנות. מנהלים מספרים מה תהליך האימון שעברו חידש להם. / רותי צפרוני

לאחרונה, ערכתי סקר בין מס’ מנהלים שאימנתי, לגבי התובנות שלהם מהתהליך שעברו.
חלק מהמנהלים פועלים במגזר העסקי וחלקם פועלים  במגזר הציבורי. חלק מהנשאלים הם בדרג ניהול בכיר וחלק בדרג ביניים. כולם עברו איתי תהליך  אימון של לפחות 20 שעות. המפגשים היו בני שעה וחצי והתקיימו בתדירות של בין פעם בשבוע לפעם בשבועיים.
שאלתי את המנהלים והמנהלות מס’ שאלות.
אני רוצה לשתף אתכם בתובנות האותנטיות והמעניינות שלהם אותן אני מביאה כאן ככתבן וכלשונן.

מה החוויה הכי חזקה שלך מתהליך האימון?

  • יכולת ההתעמקות והשיתוף בדילמות הניהול האישיות לצד הניתוח שלהן שהביא הבנה רחבה יותר של הסיטואציות. הבנה זו בתוספת הכלים שקיבלתי מולם, מאפשרים לי לנהל טוב יותר את עצמי, את האירועים ואת העובדים.
  • פיתוח נקודת התבוננות עצמית, דרך עיניהם של האחרים. נקודת התבוננות זו הרחיבה את הראייה שלי לגבי העשייה שלי והתוצרים ונתנה לי פרספקטיבה מחזקת לגבי מקומי בארגון.
  • יש עם מי להתייעץ. אפשר לתת מקום לחולשה ולקושי. אפשר להתלבט בקול רם ולהוריד הגנות. להיות אותנטי, להתאמן על לתת אמון.
  • יצירת בהירות שלא קיימת ביום-יום של השגרה התובענית- ומתוכה להגדיר מטרות שקודם לא ניתן היה לראות.

מה היו הדילמות שפגשת כשהאופציה לאימון עלתה?

  • עד כמה להרשות לעצמי להיחשף מול המאמנת?
  • כיצד והאם אצליח לתת אמון במאמנת? כיצד אוכל לבטוח בדיסקרטיות שהיא מבטיחה לי?
  • איך אוכל להיחשף במידה שתשרת את מטרותיי בתהליך?
  • איך אצליח להתמודד עם המשוב של המאמנת לגבי ההתנהלות שלי? התפקוד שלי? זה מתאים לי בכלל?
  • האם המאמנת מספיק מקצועית ותצליח להעניק לי ערך?
  • כיצד אתפס בארגון כמשהו שמקבל תהליך אימון?
  • כיצד לבחור מאמן?

מהו הערך המוסף העיקרי שהפקת מהתהליך?
ברמה האישית

  • מודעות וכלים לנהל סערת רגשות שלרוב מפריעה לי לשמור על רציונליות.
  • הכרה גבוהה יותר בערך עצמי. שיפור תדמית אישית.
  • העצמה. היכולת להישען. להסתייע. להיעזר.
  • היכרות מחודשת עם חלקים שלי שהזנחתי או שכחתי מקיומם.
  • קבלת כלים להתמודדות גם בחיים האישיים.
  • היכולת לשתף ולקבל משוב על השיתוף.

ברמה המקצועית

  • קבלת כלים להתמודדות טובה יותר עם סיטואציות ניהוליות בשגרת היום שלי.
  • שיפור היכולת לסמן גבולות ולתחזק אותן. לעמוד על שלי.
  • קבלת כיווני חשיבה חדשים לשיפור תוצרים ותפוקות. שחרור תקיעות מחשבתית שהיתה לי וגרמה לי בזבוב גדול של אנרגיה ותסכול בשל התוצרים הדלים.
  • הפכתי פחות שיפוטית וביקורתית.
  • שיפור היכולת לבקש עזרה ולקבל עזרה.
  • מודעות גדולה יותר לניהול הזמן.

ברמה הארגונית

  • שיפור בניהול הצוות והעובדים שהביא לעליה במוטיבציה של כולנו לארגון. הארגון נהנה מתפקוד טוב יותר וחסכוני יותר באנרגיות מבוזבזות. (פחות כעס והתנגדויות)
  • לראשונה- הצבת מטרה ארגונית כחלק מהמטרה האישית שלי.
  • העובדה שהמנהל מלווה על ידי אישי מקצוע משדרת פתיחות לשינויים ולביקורת של הארגון והמנהלים שלו. מקרין למטה על העובדים- לכולנו יש מה ללמוד בכל זמן נתון.
  • כלים לשדרוג מערכת היחסים שלי עם הממונים עלי – הרחבת השקיפות והאמון.
  • שיפור תקשורת בממשקים בעייתיים.

בהסתכלות פנורמית, לאחר סיום התהליך- האם התוצרים נשמרים לאורך זמן?

  • ישנם כאלה שכן. בהחלט! ישנם כאלה שזקוקים לריענון ולהטמעה לאורך זמן רב יותר.
  • בוודאות כן- הכלים מלווים אותי לאורך זמן (כבר שנה וחצי מסיום התהליך) ומסייעים לי בהתמודדות שוטפת. יש להם הרבה יישומים.
  • כן, מכיוון שהבחירה בתהליך והמוטיבציה הייתה שלי לחלוטין ולא נכפתה עלי. מכיוון שהתוצרים נתנו מענה לצרכים משמעותיים שלי – הם מוטמעים בי ואני עושה בם שימוש יום-יומי.
  • כשמקפידים ליישם- הם נשמרים. יש לי תזכורות ואני מקפידה. זה חשוב לי.
  • חלק מהתוצרים נוטים להישמט לי כשאני בלחץ גדול.

בהנחה שהיו גם קשיים בדרך, לאורך התהליך. האם אתם מוכנים לשתף בהם?

  • התהליך היה שיטתי, מובנה וגמיש. בסוף כל מפגש בדקה המאמנת אם משהו פחות עובד לי או שיש לי בקשות לגבי התנהלות התהליך. דרך זו מנעה בעצם קשיים- מה שעלה מיד טופל, בעצם לפני שזוהה כקושי ממשי.
  • הקושי העיקרי שלי היה ההבנה שבאימון- אני לא בפוזיציה של מנהלת, אני לא מנחה, לא מובילה, לא קובעת. לא היה לי קל להיות קשובה ולאפשר למאמנת להוביל.
  • התובענות של השגרה יצרה לי לפעמים קושי לעמוד במחויבות לתהליך. נטיתי לנסות ולדחות מפגשים.
  • האתגר להיות מחויב לשינוי הרגלים תוך כדי התהליך – לא קל. הדרישה של המאמנת לתרגל ולהביא משובים למפגש מהתרגול הייתה מאד מאתגרת. (אבל גם אפקטיבית….)
  • הקושי להודות בחולשות שלי – להתייצב מולם.

מהם הקריטריונים החשובים בעיניך לבחירת מאמן?

  • ניסיון מוכח בסביבות עבודה דומות.
  • כימיה אישית בין המתאמן לבין המאמן.
  • אמון. אמון. אמון.
  • קבלת ערך מוסף כבר בפגישה ראשונה.
  • אמפטיה ויכולת הכלה. אוריינטציה חברתית.
  • יכולת המאמן לפרוס למתאמן תכנית עבודה אישית.
  • היעדר שיפוטיות.

אלברט איינשטיין נהג להגיד שהיגיון מוביל אותנו מנקודה א’ לנקודה ב’ אבל דמיון עשוי להוביל אותנו הרבה מעבר.
אנחנו נוטים לחשוב שההיגיון הבריא שלנו יסייע לנו להביא את עצמינו, בכוחות עצמינו כמנהלים, מנקודה א’ לנקודה ב’.
האימון הוא בתפקיד הדמיון שיוביל אותנו הרבה מעבר.
בעלי הניסיון ממליצים לנסות.

צור קשר

ההודעה נשלחה בהצלחה
ההודעה לא נשלחה, אנא נסה שנית