למה אנחנו מקשיבים כשאנחנו מקשיבים? / רותי צפרוני

ילדה קטנה הגיעה הביתה עם ציור שציירה בכיתה. היא נכנסה בריקוד למטבח, שם הכינה אמה את ארוחת הערב.
“אמא, תנחשי מה?” היא צייצה ונפנפה בציור.
אמה לא הרימה את מבטה. “מה?” אמרה , תוך התעסקות בסירים.
“תנחשי מה?” חזרה הילדה ונפנפה בציור.
“מה?” אמרה האם והתעסקה בצלחות.
“אמא, את לא מקשיבה”
“מותק, אני כן מקשיבה”.
“אמא”, אמרה הילדה. “את לא מקשיבה עם העיניים”.

אז מה זאת הקשבה ואיך אנחנו מקשיבים?

ההקשבה היא תהליך העברת מסרים, בו המוח שלנו נדרש למקד את הפוקוס שלו על הפרטים הרלוונטיים ביותר עבורו , בסיטואציה.

העולם סביבנו מלא במיליוני פרטים וחלקי מידע. המוח האנושי אינו מסוגל ואינו צריך להכיל את כולם. תהליך ההקשבה במוח, הוא זה שבורר את המידע הנחוץ לצורך הסיטואציה בה אנחנו נמצאים.

כשאני יושבת בבית קפה עם חברה ואנחנו משוחחות, ה”פילטר” של ההקשבה שלי יתמקד במה שחברתי מספרת לי ובו בזמן ישאיר מחוץ לפוקוס שלו את התפאורה בבית הקפה, את שכנינו לשולחן, את מוסיקת הרקע, את תנועת המלצרים ואולי גם את הקולות שבראשי.

אבל אם אני מאפשרת לפילטר שלי לנדוד מעבר לדברי חברתי ולעסוק בעיבוד המידע הסביבתי שאינו קשור בדבריה – רמת ההקשבה שלי לחברתי יורדת והסיכוי לייצר תקשורת אפקטיבית בשיחה שלנו מצטמצם.
ההקשבה היא אחד מאבני היסוד  ליצירת תקשורת אפקטיבית

“לדעת להקשיב זו אמנות” , אמר אפיקטטוס, הפילוסוף היווני ואני לא יכולה להסכים אתו יותר.

סוגים שונים של הקשבה

קיימים סוגים רבים של הקשבה. אתייחס לעיקריים שבהם –

הקשבה יישומית. “תכלס, מה יצא לי מזה? מה אפשר לעשות עם זה?”

הקשבה שופטת . “זה בסדר, זה לא בסדר. זה נכון, זה לא נכון. זה טוב, זה לא טוב.”

הקשבה של אני – “רגע, אז מה זה אומר עלי?” וגם ” אם אני הייתי שם”…..

הקשבה אמפטית –” אוי , איזה מסכן”. וגם “זה ממש לא פייר….”

הקשבה מייעצת – התשובה נמצאת אצלי, המאזין. “אני יודע כבר מה צריך כאן והנה אני אגיד לך מה         לעשות.” וגם,”תעשה ככה. אל תעשה ככה ”

הקשבה קורבנית – “אני לא מאמין שדפקו אותי ככה.”
או “אני שומע בין הדברים שאף אחד לא סופר אותי”.בהקשבה זו המאזין חווה קיפוח עצמי בכל מה שנאמר, גם אם  אינו קשור ישירות בו.

הקשבה להזדמנויות –איך אני מצליח לרתום את הנאמר או את מה שקורה פה, למען המטרות שלי?

הקשבה של חוסר עניין או חוסר סבלנות. הנהון קל בניסיון לסמן הקשבה בזמן שמחשבתי נודדת     למקומות אחרים, או שאני מחכה בקוצר רוח שהצד השני יסיים את דבריו בכדי שאוכל אני להשמיע את דברי שלי.

כל הקשבה יכולה להיות אפקטיבית- בתנאי שהיא מותאמת לסיטואציה ואינה מופעלת אוטומטית.

אז מה נחוץ לנו כדי לשפר את היכולות שלנו באמנות ההקשבה?

להפעיל את הפילטר הממקד אותנו בפרטים הרלוונטיים  בסיטואציה. אם אני עכשיו יושבת מול שותף שמבקש לשוחח איתי – עלי להתמקד בו ובמה שהוא אומר. גם אם דרך התבטאותו מסורבלת, גם אם יש לו מבטא כבד, גם אם סגנונו פחות עובד לי.              קשה….אך אפשרי!

לנטרל רעשי רקע. הסחות הדעת מרחיקות אותי מהיכולת להתמקד בנאמר. הרעשים בתוך הראש שלי ומחוץ לו מוזמנים לעבור ל”off“.

לחזק את שריר הסבלנות. לאפשר לצד השני לומר את דברו מבלי להיכנס לדבריו או לקצר אותם. גם אם נראה לנו שהבנו את הרעיון המרכזי, יתכן שתוכן בעל חשיבות טרם הוצג והוא עוד יגיע .

לבדוק את הפניות שלנו ולוודא שהיא מותאמת להקשבה. כשאנו טרודים, או עסוקים במחשבות או רגשות דומיננטיים, לא נותר לנו מקום לקלוט ולעבד את הנאמר. כשאנחנו מאד עסוקים בלהקשיב לעצמינו אנחנו לא יכולים להקשיב לאחר. לגיטימי לבקש מהצד השני לקיים את השיחה בעיתוי בו הפניות של שני הצדדים תהיה מקסימלית.

לבחור את סוג ההקשבה שנחוץ בכדי לקיים שיחה טובה. שיחה טובה היא שיחה שיש בה סיפוק, הנאה, תובנה, שחרור- שיש בה ערך לשני הצדדים. כששני הצדדים שנמצאים בתקשורת מסונכרנים , יכולה להיות שיחה טובה. כשהצד השני מבקש עצה – נוכל להקשיב בהקשבה מייעצת. כשהצד השני צריך הבנה, ואמפטיה נשתמש בהקשבה האמפטית. הנקודה החשובה ביותר היא להבין מה הצורך של הצד השני בשיחה בכדי להתאים את ההקשבה המתאימה או להעביר לצד השני מה הצורך שלי ולהזמין אותו לתת לי מענה עליו. כדאי לבדוק האחד מול השני. הנחה שגויה  של הצדדים, מה נחוץ לצד השני, יכולה להוביל לשיחה שאינה אפקטיבית ואף גרוע מכך.

למצוא את מקור העניין שלנו בשיחה. מהי המוטיבציה שלנו לשיחה המתקיימת? האם הדברים הנאמרים מעניינים? רלוונטיים? מעוררים? חשובים? או האם הם משעממים? האם אנחנו מקשיבים מתוך נימוס או מתוך אילוץ? בכדי לקיים שיחה טובה אנחנו רוצים להתחבר לתכנים שלה, לראות את החשיבות שלהם עבוריינו. אם אנחנו לא מצליחים, כדאי לחשוב על דחיית השיחה או קיומה בעיתוי אחר.

להתאים את השמיעה בשיחה להקשבה. ההקשבה היא סוג של פרוז’קטור עם זכוכית מגדלת- אותה נקודה עליה אנחנו מסתכלים הופכת גדולה. אם אני בוחר להקשיב לעלבון מתוך מה שנאמר – שם אהיה. אם אני בוחר להקשיב להזדמנויות- הן תבואנה אלי. נסו להימנע מלשמוע דברים שלא נאמרו!

להקשיב למה שיש בשיחה ולא למה שאין. מסייע לנו  להיות כאן ועכשיו, להיות בתוך השיחה ולא לנדוד אל מחוץ לגבולות הנאמר., הגישה החיובית מסייעת לנו להתמקד בעיקר ולוותר על התפל.

לסיכום, הקשבה אפקטיבית חוסכת לנו הרבה אנרגיה.

היא נראית אולי, כרוכה במאמץ רב- נדמה שקל יותר לא להקשיב מאשר להקשיב.
אך, המחירים של חוסר הקשבה הם גבוהים והתיקון שלהם לא תמיד אפשרי.

הקשבה טובה נותנת לנו מרחב עצום של רווחים – מידע, תובנות, תקשורת ומשמעות.
שווה.

צור קשר

ההודעה נשלחה בהצלחה
ההודעה לא נשלחה, אנא נסה שנית