אסרטיביות / רותי צפרוני

רבים מייחסים לאסרטיביות חשיבות רבה. מחפשים תוספות ממנה. זוקפים לזכות האסרטיביות הצלחות רבות. מחפשים אנשים בסביבתם שהם בעליה, רואים בהם סוג של השראה. רואים בחסר שלה את האחריות לכשלים או להיעדר יכולת להצליח. משפטים כמו “אם רק הייתי יותר אסרטיבית הייתי מתפטרת כבר מזמן” או “איזה אסרטיביות הוא הפגין מול הבוס שלו בעניין החופש, רק בזכות זה הוא קיבל את מה שביקש” או “אני לא מספיק אסרטיבית בשביל להעלות את הנושא הזה בישיבה, אין מצב שאעז”.

אין ספק. האסרטיביות נתפסת כאחד האמצעים המקדמים ביותר להשגת מטרות ויעדים. מצרך מבוקש  בדרך לעשייה. נשאלת השאלה-  מהי אסרטיביות בכלל? האם האסרטיביות יכולת מולדת? האם האסרטיביות ניתנת לרכישה? להרחבה? לחיזוק? לשיפור?

אני מגדירה אסרטיביות כשילוב של מוטיבציה, רצון חזק, החלטיות ויוזמה הבאה לידי ביטוי בצורה אפקטיבית. יש באסרטיביות הרבה כבוד שאני מאפשר לערכי האישיים, לצרכיי ולרצונות  שלי. להיות אסרטיבי פירושו להביא אותם לידי ביטוי מבלי להתפשר.
ויש באסרטיביות גם את הממד האותנטי. את הדבקות בעקרונותיי, את “העמידה על שלי” באופן עצמאי. מידתי. מותאם לסיטואציה ומצב, משכלל עלויות ותועלות ומשם פועל.

ישנם ברי המזל שנולדו אסרטיביים.
אלה המורים שהכיתה נשמעת להם, אלה הילדים ה”מקובלים” בכיתה, אלה העובדים שמתקדמים מהר, אלה המנהלים ש”מתקתקים” פרויקטים ועומדים בלוחות הזמנים, אלה האנשים עליהם קוראים בעיתון – שרצים מרתון בגיל 60, או מטפסים את ההימליה פתאום באמצע החיים גם אם לא זכו בלוטו…

ישנם אלה שרכשו אותה בשלבים מוקדמים מאד.
ההפנמה יכולה להיות פרי חיקוי של דמויות להשראה – כמו הגננת שבמבט שלה השתיקה גן שלם, או אימא שבחוויה שלהם לא פחדה מכלום ושום דבר לא היה קשה מידי בשבילה. ההפנמה יכולה גם להיות תוצאה של יישום תובנות אינטואיטיביות של התנסויות מוצלחות – כמו הפעם שהעזו וביקשו מהמורה לדחות את המבחן והיא הסכימה. או כשהתעקשו מאד על צעצוע בגן וזכו בו. ההפנמה יכולה אף להיות פרי חינוך או תרבות. בכול מקרה הטמעה מוקדמת כזו הופכת להיות חלק אינטגרלי מסל היכולות ומאד שימושית בהמשך.

ישנם רבים שתופסים את עצמם חסרים.
בעלי יכולת חלקית. מתמודדים עם פער בין איפה שהיו רוצים להיות על ציר האסרטיביות ואיפה שהם נמצאים באמת. ובכן…
אפשר לחזק אסרטיביות. אפשר להעצים אותה. אפשר לשפר את היכולת לגייס אותה בדיוק בעיתוי הנכון, ברגע האמת.

איך עושים את זה?
הנחת היסוד בעבודה אימונית על אסרטיביות היא שיש לנו מטרה כלשהי להשיג ועבור השגתה אנחנו רוצים להיות יותר אסרטיביים.
שכן סיפר לי השבוע, שהיה רוצה להחליף  את מקום העבודה. הוא לא מרוצה, הוא שחוק. חודשים שמסתובבת לו בראש המחשבה להתפטר אך הוא מתקשה לעשות זאת. דוגמא נוספת היא חברה שלי שהתחילה תפקיד חדש בעבודה ומאד רוצה להיתפס כאסרטיבית בצוות בכדי לקבל שיתוף פעולה מעמיתיה ותקציב מהבוס. או בעל העסק שהיה רוצה להרחיב את מעגל לקוחותיו, ולהתמקם במיקום מרכזי יותר , אך לא מעז.

המדד הראשון הוא המוטיבציה.
האם אני באמת רוצה? כמה אני רוצה? כמה זה חשוב? האם זה חשוב עד כדי כך שאהיה מוכן להתאמץ עבור זה?
חשוב לברר. התשובה צריכה להיות כן ברור וחד משמעי.
אם השכן שלי רוצה להתפטר אבל  יש לו כרגע דברים חשובים יותר או לחברתי בתפקיד החדש מייעצים  שחשוב שתפגין אסרטיביות אבל לה כרגע  יש עדיפויות אחרות – זה לא יקרה. אם המוטיבציה אינה קיימת במינון גבוה- עדיף לדחות למועד אחר. לשחרר את ייסורי המצפון על אי עשייה – מראש .
הנעת המערכת האסרטיבית מתחילה ברצון חזק והוא תנאי הכרחי.

המדד השני הוא קבלת החלטה והצבה מחודשת של המטרה. בחירה.
רתימת מדד המוטיבציה להחלטה יציבה.
מאד חשוב  לבעל העסק לעשות את קפיצת המדרגה. חשוב לו לעבור למרכז החדש כי שם הפוטנציאל העסקי שלו אדיר. חשוב לו יותר מדברים אחרים. כן. ולכן יש החלטה שזה יקרה. החלטה  להתמקד בזה. בחירה  לנתב  לזה אנרגיות.
חשוב לזכור שלצד כול בחירה יש וויתור. וויתור על מה שלא בחרנו. על מה שחשוב כרגע פחות. בעל העסק מוותר כרגע על חשבון בנק מאוזן וכנראה גם על שלוותו הנפשית  כי הוא בחר לקחת סיכון מחושב שיצעיד אותו קדימה.

המדד השלישי הוא נטרול פחדים. הבנת התנגדויות.
הפחדים הם המחירים שהיוזמה ועשיית המעשה עשויים לגבות מאתנו. ההתנגדויות הן המכשולים שבדרך, שאולי לא נצליח לעבור. קשה לנו לשלם מחירים ואנו מנסים להינע מכך.  לכן מזעור המחיר הוא גורם הכרחי .
החברה שלי , יכולה להיתפס ככוחנית או כמישהי שאינה יודעת את מקומה כחדשה בצוות. השכן  שלי יכול להישאר לתקופה מסוימת בלי עבודה, הוא גם יכול למצוא את עצמו בעבודה חדשה פחות טובה ואין ספק שזה  נורא מפחיד. מחירים כבדים ביותר.
התעלמות מפחדים אלה מביאה לפאסיביות, להימנעות.
התמודדות מול הפחדים וההתנגדויות- הזיהוי שלהם, קריאה להם בשם ונתינת מענה היא הדרך לעבור ממצב פאסיבי למצב פרואקטיבי ולפתח את היכולת האסרטיבית.
יעזור לשכן לברר לגבי אופציות למקום עבודה חדש ואולי גם למצוא מקום- לפני שיתפטר מהקיים. בניית הדימוי האסרטיבי של חברתי יתאפשר  לאחר שתבהיר לעצמה את ההבדלים בין אסרטיביות לכוחנות ותקפיד לשמור על הגבולות, אם וכאשר תרגיש שזה חשוב לה .
עובד שרוצה העלאה בשכר או קידום זמן רב ודוחה שוב ושוב את הפניה לבוס, יוכל לקיים את השיחה  הקשה אם יצייר לעצמו מראש מה יכול לקרות בשיחה ויכין תשובות טובות. אולי אפילו ייעזר בחבר ותיק בעבודה שמכיר את הבוס היטב.

העבודה על חיזוק היכולת האסרטיבית היא תהליכית. היא דורשת תרגול רב , התנסות והפקת לקחים. אבל היא אפשרית.
בהתמדה, בהדרגה, תוך פירוק העשייה למרכיביה השונים וטיפול בכול אחד מהם בנפרד- אנו מתחילים לחוות את התוצרים ויותר מכך- את החיסכון באנרגיה שמגויסת לטובת מטרות שונות.
הבשורה הטובה שזה נהיה קל יותר ויעיל יותר עם הזמן.

אלברט איינשטיין אמר שאלה שרוקדים נראים משוגעים בעיני אלה שלא שומעים את המוסיקה…
ריקדו את הריקוד האסרטיבי שלכם, תיהנו מהמוסיקה והרשו לעצמכם להיות משוגעים למען הדברים שחשובים לכם באמת…

צור קשר

ההודעה נשלחה בהצלחה
ההודעה לא נשלחה, אנא נסה שנית